Hebrew transcript

בן גביר, אנחנו ערבים שגרים במדינת ישראל. אנחנו

פלסטינים מכל דבר. נכון יש לנו תעודת זהות כחולה,

אבל לא שכחנו מה היה סבא שלנו. ולא שכחנו שזאת

הארץ שלנו, ולא שכחנו שאנחנו בעלי הבית. אבל כנראה

אתה חסר לך משהו, אתה לא מרגיש באמת שאתה בעל

הבית. בשביל כך אתה תמיד מזכיר לכל העולם שאתה

בעל הבית כי אתה לא מרגיש שאתה בעל הבית. ואנחנו

לא רואים אותך ממטר. אנחנו הולכים איפה שאנחנו

רוצים, בלי לפחד מאף אחד. אבל אתה אם אתה צריך

להיכנס לעיר שיש בתוכה ערבי אחד, אתה צריך לקחת

את כל המשטרה שבתוך המדינה. כולנו ראינו אותך

אצל הבדואים. כפר קטן, יש שם מאות של אזרחים.

אתה לקחת משטרה יותר מהאזרחים שיש בתוך הכפר הזה.

מה קרה לך?

ואתה אומר על עצמך שאתה לא מפחד?

אם היית מפחד... עם מה היית הולך לשם?

בטנק?

עם חיל האוויר?

היית מזמין צבא מארצות הברית להיכנס לשם?

כולנו יודעים וכולנו רואים שאתה פחדן גדול. אנחנו

פשוט לא סופרים אותך, לא רואים אותך ממטר. אבל

שותקים. למה?

כי אתם עושים לנו עבודה טובה בארץ שלנו. הפכתם

אותה לגן עדן. המדינה הכי מתקדמת, המדינה הכי

יפה בכל המזרח התיכון. וכל זה על חשבון העם שלכם,

על המס של העם שלכם. כי אתם יודעים הערבים לא

משלמים כלום, לא תורמים כלום למדינה הזאת. וכל

זה על חשבון העם שלך. ואנחנו שותקים כי אנחנו

מחכים... להבטחה של אלוהים, שהארץ הזאת תחזור

אלינו, ואתה אין לך מקום בארץ הזאת. יש לי מסר

לערבים שגרים בישראל. حبايبي، حبايب قلبي. קניון

הרצליה إلي. ولا حدا يقرب عليه. اللي بدكم اياه

خذوه. קניון הרצליה لإلي. يعطيكم العافية. שבת

שלום.