Transcript · Hebrew
Hebrew transcript
הכין את עצמו למבצע רע וכיף.
התוכנית האופרטיבית שהוא הכין, הוא הכין אותה, הייתה מתקפה משולבת רבת זרועות.
התקפה קודם כל אווירית, זאת אומרת, התקפה טילית עם אלפי טילים, זה הדבר הראשון על הרי ישראל.
במקביל, התקפה דרך הים באמצעות כוחות של פשיטות, קומנדו ימי,
באוויר גם באמצעות מצנחי רכיפה, זה ביבשה, מתחת ליבשה, חדירה בעשרות, כך הם קיבלו להקים,
עשרות מנהרות שהם חפרו, חלקם חצו כבר לתוך שטחנו,
באמצעות כוחות מיוחדים שהם ימנו להם, עם מעבר של כוחות עד סד הגודל של גדוד,
דרך המקומות הללו על מנת לחטוף, להרוג, גם בישובים, גם במוצבים, לקחת גם חזרה לשטחנו.
הם העריכו שהם יוכלו, אם הם יפתיעו אותנו, להוציא את הדבר הזה אל הפועל.
זו הייתה התוכנית שלהם, ובכל רגע נתון הם היו יכולים להפעיל את התוכנית הזאת,
ואנחנו לא שולטים לצערי, בניגוד למה שחושבים, איננו שולטים בהחלטות של היריב,
בכל היותר אנחנו יכולים להשפיע על יכולותיו לבצע את הכוונות הללו,
ובמידה רבה זה מה שקרה גם, אנחנו שיבשנו את היכולות שלהם.
איום המנהרות הוא לא ברמה של איום הגרעין או איום הטילים הסטטיסטיים והמדויקים או איום הסייבר שהולך ומתעצם.
זה לא ברמה הזאת.
אני הגדרתי אותו ברמה הרביעית, עדיין הגדרתי אותו כאיום אסטרטגי,
כי חשבתי שמתקפת פתע, כפי שהחמאס תכנן, שבה יחדרו ולישובים,
והתפסו יישובים, והכבשו אותם בפעם ראשונה מאז 1948.
אני חשבתי שבדבר הזה יש איום גדול מאוד, אבל גם היום, כשאני אומר לכם את זה,
ואחרי שהשכנו משאבים גדולים מאוד למנוע את זה, עדיין הוא נופל בעוצמתו מהשלושת האיומים האחרים שתיארתי כאן.
End of transcript · 244 words
