Discussion on Israeli-Palestinian Conflict

אולי דיברת על זה, פשוט נכנסתי טיפה באיחור.

שמעתי אותך אומר על הסכמים מדיניים, כאילו, ועכשיו קידום פתרון, אה,

מדינה פלסטינית. אתה לא חושב שאחרי כל הטרור שהם עשו לנו

וגם יהודה ושומרון וגם כאילו חמאס וגם עכשיו יש עזתים שעדיין

מתקרבים למוצבים שלנו, כאילו בקו הצהוב, רק היום ראיתי

סרטון. אתה לא חושב שזה לתת להם, אוקיי, עשינו אלימות וקיבלנו

מדינה, כאילו עשינו אלימות וקיבלנו הסכמים.

כאילו, מה תגיד לחצי מהעם שלך שאומר שלתת להם

הסכמים אחרי כל מה שהם עשו לנו זה, כאילו, בעיניי זה פשוט מייצג,

אה, עשינו טרור וקיבלנו מדינה כזה, כאילו זו הדרך.

מה תחשוב על זה?

טוב שאת יושבת. אני עומד להפתיע אותך מאוד. את צודקת.

את צודקת.

אוקיי.

זה מעצבן נורא.

זה מתסכל נורא. לא רק להיפרד

משטח לטובת פלסטיני, אלא גם שהם

יראו את זה כפרס על הטרור.

זה מרגיז אותי מאוד. אז מה?

אז מה?

אז בגלל שזה מרגיז אותי? בגלל שהם יראו בזה ניצחון או

פרס אני צריך להימנע מהצעד הזה, שהוא באופן

הגיוני, אנחנו השקענו פה עכשיו כמה וכמה וכמה דקות

לפסול את

האפשרויות, להסתכל ברציונליות על המזרח התיכון.

זה הצעד היחיד שהוא טוב לי ביטחונית כדי לשמור על הרוב היהודי

במדינה היהודית שלי, כדי לשמור על מדינה שומרת חוק, על דמוקרטיה,

יהודית אבל דמוקרטיה. אז בגלל שהם יראו בזה פרס

לטרור וזה יעליב וזה יתסכל אני לא אעשה את הצעד שנכון

לי?

אנחנו לא במשחק ילדים בגן. אנחנו צריכים להגן על

הביטחון שלנו, על החיים שלנו ועל המדינה היהודית שלנו.

בוא נתגבר על הרגשות של התסכול

והצער והזעם והעלבון ונחשוב בשכל ונעשה את

מה שצריך.

את נכנסת באיחור לא לחדר. את נכנסת באיחור לסכסוך במזרח התיכון.

אנחנו כבר כמה שנים פועלים מרגשות.

השאלה אם זה לא יעודד אותם פיזית, כאילו, אם זה לא פשוט יגרום להם

להגיד אוקיי, קיבלנו את השטחים האלה, הרי אנחנו רוצים

מהנהר עד לים. בוא נמשיך. בוא נעשה עוד אלימות.

שני דברים אני רוצה להגיד לך על זה.

אחת, אני צריך לצאת מנקודת הנחה שכן,

אני, ישראל, אנחנו צריכים לשמור על הביטחון שלנו, על

הגבולות שלנו כל הזמן בכל אמצעי.

והנה החלק השני. אנחנו נצליח לעשות את זה יותר טוב כשהיה לנו

גבול עם הסכם מדיני. אני אחזור שוב על מצרים

בשבעים ושלוש. היו התנגדויות גם להסכם הזה.

תחפשו ביוטיוב, תחפשו בגוגל

את הדברים שאמר מנחם בגין. עכשיו הוא מככב

בתשדירים. כולם רוצים להיות ימניים כמו בגין.

על הכאב, על הצער, על המחיר שבשלום.

ותסתכלו איך הסכם השלום הזה מחזיק עד היום מדינה שדקה וחצי לפני

שחתמה איתנו על הסכם באה להשמיד אותנו.

עכשיו, בנוגע לדבר הנוסף שאמרת על חצי מהעם שלי

ואיך הוא ירגיש ואיך הוא יסתכל ואיך הוא יקבל את זה.

גם פה את צודקת. אז אני בכוחותיי

המוגבלים עובר מחדר לחדר, מקבוצה לקבוצה

ומנסה לשכנע,

להראות,

להסביר למה אני הגעתי למסקנה הזאת. זה יהיה נחמד אם גם

המנהיגים שאמורים להנהיג את מיליוני הישראלים הליברלים יעשו את

אותו דבר ולא יבואו למיליוני ישראלים, ובפרט

לצעירים כמוכם, ויגידו לא, לא, לא. אנחנו נמשיך בדיוק את אותה

תפיסת ביטחון שהביאה לאסון הזה, רק אנחנו נהיה מנומסים כלפי

היועצת המשפטית. זאת המציאות.

שבעה מיליון יהודים במדינה יהודית דמוקרטית בלב מזרח

תיכון של שלוש מאות חמישים מיליון מוסלמים ועולם של מיליארד ותשע מאות

מיליון מוסלמים, וזה מאוד רלוונטי כי קטאר רלוונטי, כי מה

שקורה באוניברסיטאות בארצות הברית רלוונטי, כי היחס שלנו מכל

מדינות אירופה והיום גם מהרפובליקנים והדמוקרטים רלוונטי.

אנחנו לא יכולים להגיד חייבים לגייס חרדים לצבא כי חסרים לנו

שבעת אלפים, שמונת אלפים, תשעת אלפים חיילים, אבל באותה נשימה להתעלם

מהמקום ומהגודל האמיתי שלנו בעולם הזה.

אנחנו חייבים להיפרד מהאשליה המסוכנת שאם רק

נפעיל עוד כוח, הבעיות שלנו ייפתרו.

חלום שלי שזה היה נכון. אנחנו ישבנו עכשיו

במקלטים שנים. אתם לא הלכתם לבית

ספר. ההשכלה שלכם, הלימודים שלכם, הידע

שלכם, הביטחון שלכם, היכולת שלכם לישון בלילה, כל זה

נדפק כי אנחנו האמנו שאם אנחנו נבחר בבן גביר

וניתן לליכוד הזה, הזה של נתניהו, לא של בגין,

להנהיג אותנו והם יפעילו כוח, הבעיות שלנו ייפתרו.

תסתכלו על התוצאות. זה כל מה שאני אבקש.

תסתכלו על התוצאות. זה לא חייב להיות

ככה. אם אנחנו נבין מה הגודל שלנו, מה הכוח

שלנו, מה החסרונות שלנו, אבל גם מה החוזקות שלנו ואיזה

טוב יכול להיות פה,

אנחנו נעשה את הדברים הנכונים כדי לשמור על הביטחון

שלנו ועל המדינה שלנו.