Analysis of Israeli Minister's Actions

בעיר האהובה שהיא גם בירת ישראל, וקריית הממשלה כדי שלא

נתבלבל, יושבת הכנסת ובתוכה מאה ועשרים חברים.

חלקם מנומנמים, חלקם יותר ערים. יש ח"כים משמאל,

יש ח"כים מימין, יש ח"כ שתמיד עונה ויש אחד שלא זמין.

יש כזה שראוי וגם מי שמיותר. יש

כוכבים ויש את אלו שזמנם עבר. ובכנסת

יש כאלו שעובדים המון, והאמת, יש כאלו

שמעבירים את הזמן במזנון.

ובין כל אלו שמקווים להיות שם גם מחר, בולט אחד

בשם איתמר. ועל השר של עם ישראל הסיפור יסופר,

כי זהו הסיפור על איתמר, השר שלא עצר.

והשר איתמר הוא לא מהמתבלבלים ולכן הוא חוקק את חוק

עונש מוות למחבלים, והמחבלים ידעו שאחרי תקופה

בכלא מלאה בקושי וסבל יגיע היום בו יפגשו

סוף סוף את החבל.

ולמען עם ישראל השר איתמר עבד בלי הפסקה.

הוא עבד בכל יום, בכל שעה ובכל דקה. הוא לא

עצר לרגע מול שום קושי או מאמץ, והוא בטח לא

עצר כשהתמודד מול בג"ץ. וכשהיועצת המשפטית

ניסתה אותו לבלום, הוא אמר לה "גברתי, את חיה בחלום."

וכשהיה צריך את הביטחון לשפר, הוכיח איתמר שהוא בטח לא

עוצר. הוא שינה את החוק בשמחה ובחשק והגדיל

בענק את היתרי כלי הנשק, וכשהגדיל ללמעלה מאלף

כיתות כוננות כבר היה ברור - יש פה מדיניות.

וכשהרמדאן האחרון היה השקט והבטוח ביותר,

הבינו כולם, הנה שר שלא רק מדבר.

יום אחד אזרח אל השר פתאום פנה ואמר לו

"אדוני, הדרום בסכנה!" ואיתמר ידע שזה לא

יכול לקרות. מבחינתו משילות וביטחון זו לא

סיסמת בחירות.

השר ידע שאת בעיות הדרום חייבים לפתור, ובמהירות

אדירה החל לעזור.

לדרום גויסו במהרה עוד חמש מאות שוטרים ושמונים כיתות

כוננות נוספות שעליהן כולם מדברים.

והשר לא עצר לרגע גם מול המגיפה של בנייה לא חוקית שהייתה

אז בתנופה. אתם יושבים, ילדים? קבלו נתון מדהים

ביותר. השנה הרס השר שש תאלפים מבנים שהיו

ללא היתר.

ואחרי שחוקק את חוק הפרוטקשן כתבי האישום חזרו פתאום

לפאשן. על מה מדובר? תחזיקו בכיסא. כפול

חמישה כתבי אישום נגד עברייני פרוטקשן.

זה נתון ממש, ממש היתר.

השר איתמר לרגע לא מתבלבל ולמען ביטחון המדינה הוא

פשוט לא מתקפל, וכחבר בקבינט הביטחוני

המצומצם הבין שזו ישראל מול כל העולם.

יש אויבים מבחוץ כמו חיזבאללה וחמאס, ויש אויבים מבית

כמו טיבי ועבאס. יש אויבות ענקיות ממש כמו איראן,

ויש אנטישמים שבסירות שטים לכן. ויש את איתמר

שלרגע לא עוצר, גם מול לחץ בינלאומי שהולך

ומתגבר, כי את השר איתמר מעניין רק ביטחון

ישראל, ובפני העולם הוא לעולם לא יתנצל.

ככה העביר לו השר את שנות הכהונה. מוניטין של עשייה

ומשילות הוא בנה. אבל כאן הסיפור מקבל עוד תפנית,

כי ליועמ"שית הרעה הייתה פתאום תוכנית.

היא גייסה את השמאל, את בג"ץ ואת התקשורת, והחלו

להמציא נגד השר מלא ביקורת. תראו מופתעים,

תשתדלו לא ליפול, כי הנה עוד נפילה של השמאל.

מאחורי השר איתמר עם ישראל התגייס. הוא לא עצר

לרגע, לשנייה הוא לא היסס. הם אוהבים את איתמר

והוא אוהב אותם כפליים, ויחדיו נתנו לשמאל מכה

אחת אפיים, והשמאל היה מתוסכל ומובס.

הוא הבין שלא הצליח, כי אין כוח בעולם שאת השר

איתמר יבריח.

והשר איתמר השלים ארבע שנות כהונה וזכה לראות

בהתרגשות את כל מה שבנה. ואם תשאלו אותו לרגע "במה

אתה הכי מתגאה?" הוא אף פעם לא מתבלבל.

"זכיתי לאהבת ישראל", הוא עונה לכל מי ששואל.

"ומה תעשה בתפקיד הבא, אם יורשה לי לשאול בנימוס?"

"כל מה שיטיב עם עם ישראל", הוא עונה בלי שום היסוס.

והוא המשיך לעבוד גם הרבה הרבה אחרי שהסיפור נגמר,

כי זהו הסיפור על איתמר, השר שלא עצר.