Discussion on Gaza and Moral Responsibility

יודו-נאצי

השתמשתי בו בקשר למנטליות מסוימת

הקיימת בחוגים מסוימים.

- אבל אתה מבין שזה לא דיכוטומי. - לא, אני לא מבין את זה.

לא כל תינוק בעזה, כפי שאתה אומר, יעשה את מה שאתה אומר.

כלומר, יש גם בלתי מעורבים, שהם אנשים כמוני וכמוך, שפשוט רוצים לחיות.

את מתעקשת לתת לילד הזה לגדול, ובעוד 14-15 שנה

לשרוף ולרצוח ולאנוס את הילד שלך. זה מה שאת עושה כרגע.

- אז מה אתה מציע לעשות? להרוג את כל הילדים? - כן, כן. זה לא דיכוטומי, זאת המציאות.

יש מנטליות יודו-נאצית בחוגים מסוימים.

זה היה המקרה האחד והיחיד שבו השתמשתי בביטוי יודו-נאצי.

אבל הצו המוסרי שלנו כיהודים שהיו בגולה, עברו שואה, הוא לא להרוג חפים מפשע כמו שהרגו אותנו.

הצו המוסרי שלנו הוא קודם כל כלפי הילדים שלנו.

הוא קודם כל כלפי החיילים שלנו.

הצו המוסרי שלנו הוא לזרוק את אוסלו אל פח האשפה של ההיסטוריה,

לשוב אל החוף המערבי של הנגב שהוא חלק מארץ ישראל,

לכבוש אותו, לגרש משם את כל אוכלוסיית האויב,

ואחרי שנכבוש ונגרש, נבנה מחדש את גוש קטיף.

עזה תהיה עיר עברית בדיוק כפי שאשקלון ואשדוד הפכו

להיות ערים עבריות אחרי שגירשנו את הכפרים הערביים שהיו ב-48'.

היית חוזר בך מהביטוי הזה לכבוד האווירה הנינוחה של הפרס?

המנטליות היודו-נאצית בחוגים מסוימים קיימת ועומדת.

כל ילד, כל תינוק בעזה הוא אויב.

כל ילד בעזה הוא האויב.

אנחנו צריכים לכבוש את עזה וליישב אותה,

ושלא יישאר שם ילד עזתי אחד.

אין ניצחון אחר.