שאול אריאלי על העלייה בטרור יהודי ב-2025 והיעדר האכיפה

איתנו עכשיו אלוף משנה במילואים, הדוקטור שאול אריאלי, ראש קבוצת המחקר תמרור, פוליטוגרפיה עוסקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני. שלום לך, לילה טוב.

שלום לך.

בוא נתחיל בנתונים שאתם אוספים בקבוצת תמרור כל הזמן. כמה אירועי טרור יהודי היו לנו מתחילת השנה ועד כמה? מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות.

יש לנו בעצם מתחילת השנה, אם אנחנו מדברים על נפגעים, יש לנו הרוגים פלסטינים כ-8 ולמעלה מ-600 פצועים בתוך כלל האירועים שיש לנו במהלך השנה הזאת.

השנה הגיעה לקרוב ל-1500 אירועים, שזאת קפיצה משמעותית מפחות מ-900 שהיו בשנה שעברה.

ואנחנו רואים באמת עלייה יותר משמעותית בחודשים האחרונים בהשוואה לתחילת השנה 2025?

כן, לגמרי. כשאנחנו מסתכלים על הנתונים החודשיים, אז יש ללא ספק קפיצה משמעותית גם בחודש אוקטובר וגם החודש הזה.

ונדמה לי שמה שאנחנו רואים כל הזמן בשטח ובתקשורת מעיד על התופעה הזאת.

אז יש סיבות נקודתיות שאתה יכול להצביע עליהן שמסבירות את העלייה הזו בכל השנה בכלל, אבל בטח עכשיו בשבועות האחרונים שאנחנו ממש רואים כמעט בכל יום אירוע של טרור יהודי.

נכון, תראה, קשה מאוד, כי אנחנו מדברים על מגמה שהחריפה בשנים האחרונות.

אבל ללא ספק העמדה מאוד ברורה של הנשיא טראמפ שמבטלת את האפשרות של הסיפור ומסירה אותו מעל סדר היום, יצרה אכזבה לא מבוטלת בקרב המתנחלים ובעיקר בקרב הקיצוניים שבהם.

אבל גם המטורות שהוגדרו לאחרונה גם על ידי שרים בממשלת ישראל וגם על ידי מועצת ישע זה פחות לחזק את ההתיישבות הקיימת אלא יותר להקים חוות מראה באזורים ואני מצטט שבהם צריך לנקוץ אותם מהפלסטינים על מנת שבעתיד יהיה ניתן לספח אותם ללא נכוחות פלסטינית.

והתהליכים האלה הם בעצם תהליכים של אלימות שנמשכים ועל רקע מה שאמרתי ביחס לטראמפ לדעתי הדבר הזה יתגבר בשבועות ובחודשים האחרונים.

ואנחנו רואים באמת את האלימות הזו מתרכזת באזורים מסוימים באזורים שבהם מוקמים יותר מאחזים בלתי חוקים?

לגמרי. אנחנו בקבוצת אמרור עושים אגרגציה של כל מיני נתונים כמו ערץ בתים פלסטינים, כמו הקמת חוות מראה, כמו הכרזה על אדמות מדינה.

ובסופו של דבר אתה רואה שהדברים האלה מתרכזים בתחומם של שלוש או ארבע מועצות אזוריות.

מי שמובילה את העניין הזה זה כמובן מטה בנימין שבה יש הכי הרבה מאחזים וחבות.

אותו דבר בשומרון, במועצה האזורית ערבות הירדן וגם כמובן בדרום ער חברות.

כן, והדוקטור אריאלי, רמטכ״ל זמיר, התייחס היום לאירועים בהם אתמול ישראלים רעולי פנים תקפו פלסטינים וחיילי צה״ל.

ואמר שמדובר במיעוט עברייני שמחתים ציבור שומר חוק.

אבל התמונה שאתה מתאר פה היא תופעה שכבר מתחילה לאט לאט להתרחק מהשוליים.

קודם כל שותפים לתופעה הזאת מאות פורעים.

לא מדובר כאן, אתה יודע, בשלושה ארבעה שיצאו מתוך המחנה,

אלא מדובר באופן שיטתי במאות פורעים שעוברים מאזור לאזור.

עכשיו, לרמטכ״ל זמיר יש תפקיד, יש לו גם מחויבות על פי המשפט הבינלאומי.

אני מבקש להזכיר שבעצם יש לנו שני עקרונות יסוד של דיני הכיבוש הבינלאומי.

יש את העיקרון הראשון של הזמניות, לא למכות בצעדים בלתי הפיכים על מנת לא לקבע את הכיבוש כסיפוח דה פקטות ויורה.

והעיקרון השני שבו אנחנו עוסקים זה העיקרון של שמירת החוק והסדר לטובת התושבים המוגנים.

קריא את זה התושבים הפלסטינים של נתונים בתוך שטח הכיבוש.

הדברים האלה מופיעים בצורה מאוד מפורשת בתקנות אג ב-1907.

אם אני יודע לצטט את זה, נכון שהמדינה הקובשת במקרה הזה, ישראל, צריכה לנקוט בכל האמצעים שבכוחה כדי לאפשר את הסדר הציבורי.

זאת חובתו של הרמטכ״ל, זאת חובתו של הלוך פיקוד מרכז וזאת חובתו של מפקד מחוז שי.

אז למה אנחנו רואים כמות מעצרים יחסית מצומצמת ביחס לכמות האירועים שאנחנו רואים בתקופה האחרונה?

זאת שאלה שבאמת צריך להפנות אותה גם להלוך הפיקוד, גם למפקד המרחב בשבר וגם למפקד מחוז שי, ואפילו צפונה מזה, כמו שאמרתי לרמטכ״ל ולשר הביטחון.

זה לא רק עניין שאין לנו מעצרים, לא מוגשים כתבי אישום.

אנחנו רואים עשרות אירועים שמצולמים, אני לא מחדש בעניין הזה, שאנחנו רואים חיילי צהל עומדים מנגד ולא פועלים על מנת להבטיח את החוק ואת הסדר,

שלא לדבר על משטרת ישראל שבכלל נעדרת מכל האירועים האלה.

ולכן אותם מאות פורעים מרגישים חופשי לגמרי לעשות את מה שהם עושים, שעה שאין שום איום עליהם, שום איום, שום סנקציה או שום אנישה.