Discussion on Israeli-Palestinian Conflict
חיים פה המון ערבים. מה תעשה איתם? הם נולדו פה,
הם אזרחים, יש להם תעודת זהות כחולה כמוך כמוני.
מה תעשה איתם?
מה אני אעשה איתם? אני אהרוג אותם.
אוקיי. ואיך אתה מציע להרוג אותם?
אין לי סכין, אין לי תת. מה אתה... כל ערבי לא צריך לגור
מ-מדינת ישראל. כל ערבי צריך לקבל סרטן בגוף.
לא אכפת לי אם הוא טוב או לא. תעודת זהות לא צריכה להיות לכל ערבי פה.
סבבה?
נמשיך מזה. אף אחד מהמשפחה שלך לא נהרג בשביעי לעשירי,
נכון?
זהו. אין מה להגיד יותר.
אצלך כן.
כן, אצלי כן. גם לפני הייתי גזען ערבי, זה לא משנה.
זה לא... כל החיים שנולדתי זה לא.
קודם כל אני מצטער מאוד בשבילך על זה שנרצחו לך באמת מכל
הלב שאני מצטער על כל ישראלי, על כל יהודי-
אין בעיה אחי, סבבה גמור, לא מתנצל.
ועל כל בן אדם שנרצח בשבעה באוקטובר ובסליחה איתך בפרט על
קרובי משפחה שלך. אבל אתה הרי יודע שזה לא
פתרון לתת לך סכין שאתה תלך ותרצח.
לא לי, לכל אחד במדינה.
לכל אחד.
תן לי רובה, סכין זה לא-- כל נשק שיש לך אני אהרוג את כולם,
לא אכפת לי.
אתה עוד מעט מקבל רובה. אתה מתגייס?
אני הולך להרוג אותם בטח, זה לא קשור. נהרגו פה ילדים, חברים, משפחה, מה זה.
גם הם צריכים לגור פה?
אני עוזב עכשיו באמת עניינים של מוסר או של חוק,
אבל אתה חושב שהפתרון הזה שלך יצליח?
כן.
לחסום את הדרך, לא יכולים לעלות לעולם. כמה אידיוטים הם כמו חארג'ויים, זה לא...
גם בעזה.
כמה יהודים חיים במזרח התיכון?
שמונה מיליון, תשעה מיליון.
כמה מוסלמים חיים במזרח התיכון?
כמה? שניים.
שלוש מאות חמישים מיליון.
כולם צריכים למות. אין ערבי שאוהב אותך, אני אגיד את זה ככה.
הנה, גם אם אתה חושב.
בוא נניח ש-
גם אם יש לך חבר הכי טוב ערבי, בסוף הוא יבגוד בך.
בוא נניח שאתה צודק. בוא נניח-
אני צודק, אני צודק במאה אחוז, לא קשור.
בוא נניח שכל הערבים רוצים להרוג אותך
ואותי ואת כולנו. בוא נניח.
סבבה, נו.
אני שואל אותך שאלה אחרת:
מה אתה עושה מול זה?
והתשובה שלך היא לקחת סכין ורובה ולהרוג את כולם?
כן. כל ערבי בעולם צריך למות, גם אם הוא טוב, גם אם הוא טוב, גם אם הוא לא
טוב, לא משנה.
עברת עכשיו מהמזרח התיכון לעולם. כמה מוסלמים יש בעולם?
מיליונים.
מיליארד ותשע מאות מיליון.
יש חמישה עשר מיליון יהודים. אני אגלה לך סוד,
רובם המכריע לא חושב כמוך. אתה לא תמצא את כולנו
יחד איתך עם סכין ועם רובה, הולך להרוג כל ערבי.
אבל יש לך חמישה עשר מיליון יהודים ומיליארד ותשע מאות מיליון מוסלמים.
אני שואל אותך רק במשחק מחשב הזה שאתה חי בו כרגע של בוא נהרוג את כולם
וננצח, האם זה נראה לך אפשרי?
אפשרי זה לא.
אז אתה רוצה להתאבד?
אני בא להקריב את החיים שלי דבר ראשון נגד הערבים.
הסיבה שאתה כל כך פוחד מערבים וכל כך שונא ערבים-
מה אני?
זה-- הסיבה שאתה כל כך פוחד מערבים או שונא ערבים
זה שאתה רואה בהם את מה שאתה אומר עכשיו, שאין
להם בעיה להקריב את החיים שלהם רק כדי להרוג אותך, ואתה הולך ואומר
את אותו דבר. אותו דבר.
פוחד אני לא.
שונא.
שונא כן.
אוקיי. וכשאתה בשם השנאה שלך רוצה
לקחת נשק ולהרוג כמה שיותר ערבים ולא אכפת לך
להקריב את החיים שלך, אתה לא מבין שזה בדיוק הדבר שאתה שונא
אצלם?
נכון.
אז תסביר לי, אני יוצא מנקודת ההנחה שלך עכשיו שכל
שלוש מאות חמישים מיליון המוסלמים במזרח התיכון רוצים במותך
ובמותי ובמות המדינה היהודית שלך ושלי.
טוב, אבל אני נגדם.
בסדר גמור, אבל מה אתה עושה מול זה? הולך ומתאבד?
אין לי בעיה להרוג חמישים ערבים למות, איך אני? מחבלים, ערבים לא חוקיים.
אז יש הבדל בין מחבל לבין ערבי?
לא, כל ערבי צריך להיות בקבר, זהו. מי שאוהב ערבים יש לו
בעיה גדולה.
מי שכרגע בינך וביני נותן את הפרס הכי גדול
לערבים זה אתה.
זה אתה.
תפיסת העולם הזאת בוודאות גורמת לסיום
המדינה היהודית במזרח התיכון. בוודאות, אין שום דרך אחרת.
ואני לא בא אליך לא בטיעונים של מוסר ולא בטיעונים
של חוק או משפט. אתה עכשיו בתפיסת
העולם הזאת נותן את המתנה הכי גדולה לאנשים שאתה כל כך
שונא. אתה נותן את החיים שלך, אתה נותן את החיים של כל מי שמוכן לבוא
איתך ואתה מסיים את המדינה היהודית במזרח התיכון.
אז מי אוהב ערבים, אתה או אני?
אתה אוהב ערבים.
מה?
אתה אוהב ערבים.
אם אמרת שבעזה,
לא יודע כמה אמרת, שני מיליון או כמה יש שם.
בעזה יש בערך שני מיליון, כן.
אתה חושב שצריכים-- כולם צריכים למות שם?
לא, אני לא חושב שצריך להרוג שני מיליון.
סבבה, זו הבעיה שלך הגדולה. כל אחד שם הוא מחבל,
גם אם זו אישה או תינוק,
אבא, אימא, סבתא, סבא, זה לא משנה. כולם שם צריכים למות ולהיסלק, זה לא...
אז עם תפיסת העולם הזאת-
זה תפיסה לא רק שלי, משפחה שלי וחברים.
יש פה גם ילדים כאלה, אני מאמין. הנה הוא שם. הנה, יש פה עוד ילדה.
יש פה עוד ילדה בת דודה שנרצח, יש פה עוד ילד. אח שלה חטוף, לא יודע מה.
זה לא קשור, אתה מבין? זה לא...
כל מה שת-כל מה שתגיד לי זה לא יעזור. כולם שם מחבלים, צריכים למות.
ועזוב את דודה שלי, חברים. אני לא סובל ערבים בכללי, זה לא,
כמה תדבר איתי זה לא
יעזור לך.
ואם אתה אוהב אותם יש לך בעיה גדולה, זה לא, אתה יכול לעוף מהמדינה הזאת.
אני לא-
מי שאוהב ערבים תומך בזה,
שיצא מהמדינה.
ומה יקרה כשאתה תישאר פה, בוא נגיד עם...
אמרתי לך, אני בא למות בשביל להרוג כמה ערבים,
אין לי בעיה.
אבל מה המטרה?
אם עכשיו אני אראה פיגוע ואין לי נשק, לא משנה אם זה יהודי אחד
ששונא ערבים, אני אהרוג את החבל הזה ואני אקריב את עצמי
בשביל זה עצמו.
אין שום מטרה בדברים שאתה אומר. עם כל הצער
והעצב והאובדן והאבל והפחד
והשנאה, בפרט פה במרחק מטר מעזה,
עם מה שעבר עליכם בשבעה באוקטובר, אני רוצה להגיד לך שאנחנו
צריכים בחוכמה ובקור רוח
לדאוג לביטחון שלנו. זה לא עניין של את מי אתה אוהב או את מי
אתה שונא או במי אתה רוצה לנקום או מה אתה מוכן.
זה עניין של הביטחון שלנו, שלך, שלי, של כל אחד
מאיתנו, של המדינה שלנו. אני מבין שאתה שומע קולות
כאלה ברשתות החברתיות ואצלך
בסביבה שלך
וגם בממשלה שלך. אבל כשאני בא ושואל אותך מה תשיג
בזה, אין לך תשובה. כשאני בא ושואל אותך
האם אתה לא מבין שבזה אתה מסיים את המדינה היהודית ונותן את המתנה
הכי גדולה לשונאים שלך במזרח התיכון, אין לך תשובה.
עזוב לך אין תשובה, לבן גביר אין תשובה, לסמוטריץ' אין תשובה,
לכוחות שמובילים את תפיסת העולם הזאת שלך בממשלה אין תשובה.
והאמת של הדברים, תפיסת העולם שלך תוביל תוך דקה לסוף
המדינה היהודית ותפיסת העולם שלי רק רוצה לשמור על
הביטחון של היהודים במדינה היהודית שלי.
אני כבר לא מדבר איתך על מה שקורה עכשיו בימים אלה מול אירופה
ומול ארצות הברית ביהודה ושומרון, על החרם שאנחנו נכנסים
אליו בגלל תפיסת העולם הזאת מול ערבים.
אנחנו רוצים מדינה יהודית עם רוב יהודי
משגשגת, משכילה, דמוקרטית, שהחיים
בה טובים, ואתה לצערי, ואני אומר את
זה שוב, הכי בזהירות לאור ההיסטוריה שלך במקום הזה,
אתה רוצה חיים של שהיד. אני-
אם זה נגד הערבים, כן, מה לעשות?
אני לא רוצה מדינה של שהידים. אני חושב שאת הכיוון
שישראל צעדה אליו בשנים האחרונות,
הכיוון שאתה מייצג עכשיו אנחנו צריכים לסיים.
End of transcript · 1,202 words