Discussion on Social Divisions in Israel

צריך להגיד את האמת ובתוך עמי אני חי.

אנחנו בעיקר שונאים.

אנחנו, אנחנו שונאים, זה הדלק שלנו. זה המוטיב.

אין שום, אין שום היבט קונסטרוקטיבי.

אנחנו שונאים את הדתיים. אנחנו שונאים את המזרחיים,

את החרדים, את הפריפריה.

זאת השמצה גסה.

עכשיו מתוך, מתוך בורות, מתוך בורות

אנחנו גם מזלזלים ובזים ליהדות,

למסורת ולקודשי ישראל.

זאת השמצה גסה.

תראו את ההשתוללות המחופפת

בכיכרות ובהפגנות.

תן לי את המדבר.

תראו את ההשתוללות.

תן לי את המדבר. אתה מדבר בשמך.

וכל הסיסמאות, כל הסיסמאות הנלעגות

האלה. נאמנים, דיקטטורה.

אתה צודק.

זה פשוט היה מחזה. אם אני מקביל את זה לעולם

הקולנוע, זה היה שילוב. זה היה שילוב של סרט

הנחשון עם סרטי זומבים. אנחנו הפכנו

לאספסוף.

אני הפכנו לאספסוף? איפה? איפה הפכנו

לאספסוף?

רק לסיכום, אני לא מסכים עם האמירה כלפי

אחים נשק שהם החולצות החומות של

המפלגה האדומה עבור השבט הלבן. אבל

אנחנו כן זקוקים לחשבון נפש נוקב

בממשק שלנו עם החברה הישראלית. לדעתי אנחנו צריכים

לשאוף לשיתוף ויותר קבלה של ציבורים

אחרים. זו, זו עמדתי. אני חושב לא

אחידות, אלא אחדות מטרה, אם אפשר

לומר חד נס כמו שאמר ז'בוטינסקי.

תודה.