אחמד טיבי משוחח עם ילדים על זהות ערבית

יש לו שפם. הוא חבר של הכנסת. הוא

ערבי. ערב טוב, אחמד טיבי.

ערב טוב, יהלי ודניאל.

אחמד, למה יש לך שפם?

אה, כזה יותר יפה,

אטרקטיבי.

אחמד, אתה ערבי.

נכון.

מה זה ערבי?

ערבי הוא מישהו שמדבר ערבית, מרגיש ערבי, ש-

אחמד, מה הכי כיף בלהיות ערבי?

ערבי זה כמו כל בן אדם אחר. אה, כיף

אה לנו מהמוזיקה, כיף לנו מהתרבות, מהסרטים,

מהילדים שלנו, מהאוכל, מהים. ממש אותו דבר.

אחמד, אתה תהיה ערבי?

תמיד, כל החיים.

בגלל שאתה ערבי אתה מדבר ככה?

איך ככה?

אתה עושה קול מסריח.

אה, זה לא קול, זה המבטא שלי כי אני ערבי.

גם אני רוצה להיות ערבי.

אבל את לא יכולה.

זה לא פייר. אני רוצה להיות ערבי.

יהלי, את יהודייה, את לא יכולה להיות ערבי.

רוצה להיות ערבי. אחמד, תתעלם ממנו.

דוד של יהלי אמר שתמיד הוא יזרוק אותנו לים.

תסביר לו שערבים לא רוצים לזרוק אף אחד לים.

אני שונאת ים. אפשר במקום זה לזרוק

אותנו לבריכה?

כן, הבריכה, אבל רק עם מצופים. אחמד, אתה רוצה לראות

אותנו קופצים?

כן.

תודה לבן דוד שלנו, אחמד טיבי.

תודה לכם, תודה לכם.

מה עושים עכשיו, חבר'ה?

רוצה לראות דודים עטופים במצופים.

יופי, תודה.