זהות פלסטינית וישראלית: דיון על אזרחות, היסטוריה ושייכות

אנחנו כפלסטינים ערבים אזרחי המדינה. הבעיה היא שפשוט יש ציפייה מאיתנו פשוט להיות ציונים, לשכוח את כל ה-- כל ההיסטוריה שלנו, את כל הזהות שלנו.

אבל תגידי, סמך, למה אמרת עכשיו, כן? פלסטינים ערבים. למה לא אמרת גם ישראלים?

את מבינה? כי- למה לא אמרת גם ישראלים? אני, אני חושב שחלק ממה שאנחנו-- אם אנחנו באמת רוצים לדבר באומץ על דברים, כן?

אני לא אומר אני ציוני ולא יהודי. אני אומר אני ישראלי.

למה את לא אמרת עכשיו אנחנו כישראלים? ה-הערכים של המדינה הזאת, כל מה שיש בסמלים שלה, פשוט לא מדבר אליי, לא מדבר עליי, לא מדבר אליי, לא מכבד אותי, לא מכבד את ההיסטוריה שלי, לא מכבד את הסיפור שלי.

את לא, את לא- גם משרדי הממשלה שלכם- את מזדהה כישראלית?

אני מזדהה כפלסטינית ערבייה, אזרחית מדינת ישראל. אוקיי.

כשאתה אומר ישראליות זה פשוט מבטל אותי, מבטל את ה- למה?

כי אני- למה? שוב, כשמסבירים מה זה Palestinian citizen of Israel, אני צריכה גם להסביר שהסבא שלי הוא מהמאתיים אלף היחידים שנשארו.

שבע מאות חמישים אלף לפחות הוגלו מפה. זה סיפור היסטורי שאני לא רוצה לשכוח ממנו.

אני לא אמרתי לך לשכוח ממנו. אבל הישראליות ש-ש-שאני מכירה רוצה לבטל אותי.

אבל זאת הישראליות שאנחנו, גם אני מנסה להילחם, ובעצם יש פה שאלה מי ישלוט בדבר הזה שנקרא ישראלי.

האם הימין שמנסה לבקש ממך גינויים כל הזמן?

או נגיד אנשים מהצד השני שאומרים תקשיבי, השכבה שבסופו של דבר מאחדת אותנו היא לא השכבה, לא הדתית, אוקיי? לא האתנית ולא וכולי, אלא הדבר הזה שנקרא ישראלי.