דיון על עזה: הטענה שהציווי לא תחיה כל נשמה חל גם על תינוקות

רוצה שהדין הבסיסי שיש

לנו ב--

אה, כשאנחנו נלחמים מלחמת מצווה,

במקרה הזה בעזה, על פי עיקר הדין לא תחיה כל

נשמה.

הסברה בזה מאוד ברורה ו..

לא תהרוג אותם, הם יהרגו אותך.

המחבלים של היום

הם הילדים של המבצע הקודם שהשארת אותם בחיים,

והנשים הן בעצם אלה שיוצרות את המחבלים.

מה שאומר

שההגדרה הזו של לא תחיה כל נשמה היא, היא

מאוד ברורה בסברה.

זה או אתה או הם. בעצם הלא תחיה כל

נשמה הוא, הוא מבוסס על פי רוב הפסוקים על

הבל עובריך אל תרבו והבל עובריך כאן בממד

הרחב. לא רק האיש בן השמונה עשרה, שש עשרה,

עשרים, שלושים שמרים עליך נשק, אלא גם

התורת עתיד

וגם מי שמייצר את תורת עתיד. כי באמת אין

הבדל.

מה?

אנשים מבוגרים.

אנשים מבוגרים.

אין בינתיים מורבים. ודרך אגב, גם אדם זקן, מי שאתה מגדיר

כזקן, מסוגל להרים רובה ולירות.

אז, אז אכן זה ה--

אה, הפשט של התורה

הוא מאוד,

מאוד מובן גם מסברה.

בעזה על פי כל ההערכות של גורמי הביטחון,

תשעים וחמש עד תשעים

ושמונה אחוז

הם רוצים בהשמדתנו. זה רוב שהוא

רוב משתק.

תינוקות גם?

אותו דבר.

אותו דבר.

אותו דבר. אם אתה משאיר אותו,

כאילו אתה לא יכול להתחכם עם

התורה. התורה אומרת לא תחיה כל נשמה, לא תחיה כל

נשמה. זהו. היום הוא תינוק,

היום הוא ילד, מחר הוא לוחם.

הלוחמים, נקרא לזה המחבלים של היום בני

השמונה עשרה, היו ילדים בני שמונה,

בני עשר שנים במבצע הקודם.

אז, אז אין כאן--

כאילו אתה לא יכול להסתפק כאן.