מינימום 40 ועומדים ביחד: מאבק לשכר או אסטרטגיית גיוס

כאילו כמובן שהצבא אני חושב שהרבה ממה שהוא עושה הוא אלים, אבל איך שאנשים חווים את זה ביום יום זה אנחנו נמצאים פה במקום שהוא שלנו.

אנשים מאיימים על חיינו, אנחנו מגנים והם רואים אנשים אחרים מנסים לתקוף אותם כאילו הם עוברים כל כך הרבה דברים שגורמים להם לראות את זה שהם טרוריסטים ואנחנו טובים.

ברגע שאומרים תנועה, אה, יהודית ערבית שפועלת לשלום, שוויון וצדק חברתי, כבר אנשים נחסמים.

אני חושב שנגיד אנחנו מינימום ארבעים, אחת הסיבות שהוא הצליח ואני לא מתבייש להגיד את זה, זה שהוא היה מותג בפני עצמו.

זה היה קמפיין מינימום ארבעים של לומדים ביחד, אבל אנשים הכירו את מינימום ארבעים לפני שהם שמעו תנועה יהודית ערבית ובלה בלה בלה בלה בלה הם שמעו על מינימום ארבעים, אה, קמפיין ציבורי להעלאת שכר המינימום לארבעים שקל לשעה, ואז הם יכלו להתחבר ואז הם הגיעו לזה בלי המגננות בראש.

מה ששמענו עכשיו זה בעצם שיטת ההסתווית של לומדים ביחד.

לוקחים, אה, מאבק כמו המאבק של האתיופים ומשתלטים עליו, לוקחים מאבק להעלאת שכר המינימום לארבעים שקל לשעה, משתלטים עליו.

בהקלטות לא פעם שמעתי. קודם כל הבן אדם יבוא כי מעניין אותו הזכויות הפרטיות שלו.

אם נגיד לו שזה ארגון ערבי יהודי הוא לא יבוא.