שלום שטרית על ההוראה שלא לסייר בגדר לפני מתקפת 7 באוקטובר
שש וחצי בבוקר, שבעה באוקטובר,
אתה במוצב.
אאה אצלנו השבעה באוקטובר מתחיל לפני שש וחצי.
אה אני הייתי לוחם במחלקת מרגמות בגדוד שלושה עשרה
גולני,
ובאותו לילה אני, יותם שור, הסמל
שלי, איתמר בן יהודה זכרונו לברכה, שלושתנו עושים לילה
לבן על שאין אולי עצמנו בשבתות וחגים במיוחד
לעשות לילה לבן עד לכוננות עם שחר. ואתם יודעים, יש לנו זמן
לישון. מחלקת מרגמות עד לכוננות הבאה.
אז בחמש ועשרים בבוקר
אנחנו יושבים ליד הקשר כדי לא להעיר מאזין
והסמגד שלי, ניר בורנפלוק, שגם הוא נפצע קשה
וברוך השם הוא שרד.
אמ פתאום עולה בקשר בהודעה מוזרה
כל התחנות לא יודע למה, לא יודע איך. משהו בסגנון הזה.
אין סיור בגדר עד תשע בבוקר.
באיזה שעה זה?
חמש ועשרים בבוקר.
כל התחנות אה נשרים כאן משנה אז
מבחינת קרקע ואויב אין לנו דברים משמעותיים מבחינת
כוחותינו. יצאה הנחיה מהחטיבה שעד השעה תשע בבוקר
אלמלא הערכת המצב אף כלי לא מגיע לבורמא
ואני חוזר שוב עד תשע בבוקר ועד הערכת המצב
אף כלי לא לבורמא נמצאים בנקודות זינוק אחוריות.
הנחיית חטיבה לא יודע בדיוק למה. לא שואל יותר
מדי. זאת ההנחיה. זה מה שאנחנו עושים.
קצת לפני שהכל מתחיל ואיתמר דופק לנו
פרצוף כזה של
מה?
ואתה יודע, אנחנו חיילים פשוטים סך הכל לוחמים לא
מפקדים ולא
קצינים שנוכל לשאול שאלות. זה הוראה של של הסמגד.
מקבלים את הפקודה הזאת ולא שואלים שאלות. הורדת פקודה רגילה.
ובאמת אחרי שעה שש וחצי אה פתאום
אזעקות. תראי, אני אגיד לך את האמת, אני חייתי עם זה מהשבעה
באוקטובר ומאוד חששתי לדבר על זה. ושהגעתי לכנסת
זה היה אחרי תקופה ששאלתי כמה אנשי צבא פרירים מה בעצם קרה שם?
והיו כאלה שבהתחלה אמרו לי תשמע, היה איום צליפה של אמנטטים על הגדר,
לכן לא רצינו לשלוח חיילים כדי שלא ייפגעו.
ואז עם הזמן קצת נפל לי האסימון ואמרתי רגע, אם יש איום צליפה,
איך יכול להיות שאני שאני סך הכל מאתיים מטר מהגדר לא יודע שיש איום?
איך יכול להיות שחברים שלי נלחמים בלי וסט עם תחתונים
וגרביים
ואף אחד לא יודע שיש משהו? אנחנו סך הכל מאתיים, שלוש מאות מטר מהגדר.
ואז זה עוד הפעם ישב לי בראש ובאמת הזמינו אותי פתאום לכנסת.
הרגשתי שזו ההזדמנות באמת לפתוח את הנושא הזה ולדבר עליו ולהבין בעצם מה
קרה שם. אה והנה את אומרת כמו שאת אומרת, הרבה אנשים זה
נשמע להם תמוה ומה בעצם קרה שם.
אהמ.
ואנחנו עוד פעם חוזרים לזה ואני אגיד לך את האמת, אילה אנחנו.
אני חי עם איזשהו חור במוח מאז השבעה באוקטובר,
שמשהו בלב מרגיש לי שתשמעי, אני לא יודע מה היה שם. לא יודע מה היה שם.
אני רוצה להבין מה קרה כמו כולם.
תראי, הסמגד
לא היה איום צליפה, כי הסמגד אומר אין לי מושג למה ולא למה.
ואיום צליפה יש הרבה פעמים הוא אומר את זה בזמן אמת
בחמש ועשרים בבוקר הוא לא. מישהו אמר לו להגיד ככה.
הוא קיבל הוראה בלי הסבר
וזה.
נכון. אז אנחנו בתור חיילים שאנחנו שומעים את הדבר
הזה, אז כמובן אנחנו ממלאים
פקודות. אה זה כן היה נשמע לנו קצת מוזר, אבל חיילים בשטח
ואנחנו כבר בקו הזה כמעט חצי שנה וקצת פה ושם
הפסדים. את יודעת, מהפסד לשבעה באוקטובר יש פה-
הפרות סדר,
הפסדים.
כן, מהפרות סדר. אמת, נכון, מהפרות סדר למצב
לאירועים כמו של השבעה באוקטובר. אנחנו מדברים פה על את יודעת
משהו שהוא הזוי, שהוא מאוד קיצוני כדי לחשוב שיום אחד נגיע
לדבר
הזה. אה-
דיברתם ביניכם מאז, אחרי שהתפרסמה ההקלטה שלו.
מי
ש--
דיברתם ביניכם? מישהו שמע?
אז כמובן שדיברנו על זה. דיברנו על זה, דיברנו על זה הרבה פעמים וניסינו
לבדוק את זה ואמרתי לך מה אמרו לי כל מיני אנשי צבא.
חשבתי הרבה פעמים לדבר על זה, לא לדבר על זה ובאיזשהו שלב גם התחלתי
לשאול את ההיגיון שלי. רגע, אם אומרים לי שיש איום צליפה כמו שאת אומרת,
איך
יש איום? אם הוא אמר אני לא יודע למה ואיך וגם את
יודעת, אמרתי אולי אני לא זוכר
טוב, אולי זה ופתאום ההקלטה יצאה.
אה את יודעת, יש לי פה אחריות. אני לא יכול לדבר על דבר כזה בטלוויזיה.
ברור.
ויש השלכות למה שאני אומר.
אה אז פתאום הדבר הזה צץ וההקלטה הזאת התפרסמה וזה כמו
פלאשבק החזיר אותי ממש לאותו יום.
ומה אני אגיד לך אילה, כמוני, כמוך, כמו כל עם ישראל, אני רוצה להבין מה קרה
בשבעה באוקטובר. איבדתי המון המון חברים. נפצעתי קשה.
אני כל יום נפגש עם המשפחות, עם ההורים ובאמת את לא יודעת איזה
כואב זה להכיל את זה וללוות אותם. ואנשים רואים
אותי, שלום שטרית הפצוע. הם לא יודעים כמה דברים אתה מנסה לעשות.
אני כל יום קם למלחמה. אני מנסה להמציא את עצמי מחדש.
אני מנסה לעזור למשפחות האלה. כל יום זה מלחמה בפני עצמה ואנחנו
נלחמים ונלחמים.
גם אני מלחמה בלי הרגל. אתה מתכוון על זה?
על לחיות חיים חדשים?
כן, עלייה ובעדיוק וגם להמציא את עצמך מחדש, להתקדם
בחיים, לא לחיות את הדבר הזה. את יודעת, אנחנו בסוף זכיתי בחיים.
אני צריך גם להתקדם בחיים. אני לא יכול להישאר תקוע באותו מקום.
מה אין לי רגל?
איזה מסכן. אני רוצה להבין מה קרה שם ופתאום הדבר הזה
שיצא
התצהיר הזה.
אה זה מפחיד אותי. מפחיד אותי מאוד. אני מקווה שיהיה לנו תשובות יותר ברורות
בהמשך ולא לקפוץ למסקנות ולא להדינג מדינה שלמה,
אבל כן חשוב מאוד שיהיה פה תשובות חד משמעיות ומי שצריך
לשלם את הדין שישלם את הדין. כל כך הרבה נרצחים, חטופים.
זה משהו שאני בתור חייל ששירת בגזרת עזה אני אומר לך על
כל פיפס קטן. קפצנו לגדר על כל דבר קטן.
זה מפחיד אותי. מפחיד אותי לחשוב מה קרה שם.
End of transcript · 899 words
