יעקב פרי על פגישתו עם הרבי מלובביץ׳ ותחזית הטרור

האירוע הקשה שקרה בארצות הברית באחת עשרה בספטמבר,

שלמעשה בסקירה המודיעינית שהרבי נתן לי,

הוא צפה גם אירועים מן הסוג הזה.

במרץ אלף תשע מאות שמונים ושמונה אני התמניתי להיות ראש

שירות הביטחון הכללי על ידי ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר,

וכחודשיים אחרי כן יצאתי לביקור

מקצועי בארצות הברית. אלה היו הימים שבהם זהותו של ראש

השב"כ הייתה חשאית. לא תיארתי לעצמי

שמישהו בארצות הברית ידע את זהותי

וכמובן ידע על תפקידי הטרי, ולכן מאוד הופתעתי

כאשר שלושת החסידים האלה באו, ברכו אותי בברכת מזל

טוב והזמינו אותי לפגישה עם הרבי מלובביץ'.

הייתי בשוק.

ההרגשה שלי לפני שנכנסתי לפגישה עם הרבי הייתה

שכמו אלפי, אם לא עשרות אלפי חסידים אחרים,

אני אזכה לברכה, לדולר, ואחרי דקה או שתי דקות

יבוא הבא אחריי.

אני מוכרח לומר שהתרגשתי ולא ציפיתי

שאני אזכה למפגש ארוך כל כך, מפורט

כל כך, מלא תוכן. פגשתי אישיות

מדהימה, יוצאת דופן, מרשימה מבחינת יכולת

הביטוי, יכולת הניתוח והבקיאות שהוא

גילה בנושא מודיעיני ובנושאי טרור שבהם עסקתי,

והייתה לו יכולת לנתח את האירועים שצפויים

מראש. הרבי צפה את עליית האסלאם,

והוא אמר שמה שיקרה בהרבה מאוד מדינות נאורות,

מדינות מערביות, שתהיה שם עלייה מאוד, מאוד

גדולה וחזקה של האסלאם הקיצוני, ארגונים

של ג'יהאד אסלאמי ועניין של אל קעידה, ואת

הפיגועים, אירועי הטרור, ואפשר לומר בגדול

שהרבי חזה את זה ממש אחת לאחת,

ובוודאי האירוע של מגדלי התאומים.

אם הוא היה הפתעה לשירותי המודיעין האמריקאים הוא לא היה

לרבי, וזה כמובן כאיש מודיעין מאוד,

מאוד הפתיע אותי ומאוד, מאוד הרשים אותי.

הייתה לו יכולת לראות דברים קדימה וזו

יכולת שכל איש מודיעין היה מתברך בה.

כשניתחתי את זה שנים אחר כך

הייתי ממש מופעם, מופתע מיכולת

הנבואה ומיכולת הצפי של אישיות

שלא הייתה אישיות מעורבת, מה שנקרא, בהבלי

העולם הזה. והיכולת הנבואית שלו והצפי

שלו הכינו אותי למעשה לתפקיד

שאותו מילאתי במשך שמונה שנים.

אדם כמוני, שאיננו בדרך כלל שומר מצוות,

המפגש הזה גורם

להבין שקודם כל ישנם צדדים אחרים בעם

ישראל שגם הם ראויים לכבוד ואסור

לזלזל בהם, והמצווה של שמירת עם ישראל,

השמירה על אזרחי מדינת ישראל ועל קיומו של עם ישראל ושל

מדינת ישראל היא מצווה קדושה, ובעניין

הזה אני מזדהה לחלוטין עם הרבי, ולא הייתה

לי אף פעם שום איזושהי תחושה שאנחנו

בשני הקצוות.

הרבי אמר לי בשיחתנו

שתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי הוא תפקיד

קדוש מבחינת שמירת עם ישראל. הרגשתי נימה

של שליחות, ועליי מוטל התפקיד

לטפל באירועים שהוא חזה אותם,

שבסופו של דבר ישמרו

על עם ישראל וישמרו על נצח ישראל.

עד עצם היום הזה,

אחרי הפגישה הזאת, כל אימת שאני מגיע לארצות הברית

אחרי שהרבי כבר הלך לעולמו,

אני עולה לקבר שלו ועומד ליד

בור הפתקים שכל אחד זורק עם

הבקשות שלו. כשאתה בא לקבר אתה ממש

מרגיש הרגשה של קדושה

והרגשה של זיכרון שאתה ממעט להרגיש אותו

במקומות דומים אחרים.

הרושם שהשאירה עליי הפגישה הזאת

אני נושא עימי כל חיי. כל אימת שהצלחנו,

והצלחנו בעזרת השם מאוד, אני הרגשתי

שאני מוסיף עוד מטבע, עוד תרומה אישית

שלי

בפיקודי לאותה שליחות שהרבי

הטיל

עליי.