Hostage Situation Experience

הם נכנסים ואני אומרת להם, אה, "יש לי

פה שני ילדים". דבר ראשון שאני אמרת להם.

בעברית.

אה,

לא, באנגלית. הם מסתכלים ואז אחד אומר לי

באנגלית, אה, "אל תדאגי, אני מוסלמי, אנחנו לא

נפגע בכם".

זה תפס אותי ב-- מצד אחד בהפתעה, מצד שני זה הוריד לי

הרבה

לחץ וישרתי עם הילדים שלי והמחבלים,

אה, הביאו כיסא מפינת האוכל. היה, אה,

מחבל חמוש כל הזמן איתנו בממ"ד

והשאר מסתובבים בבית. אחד מהם רואה על השיש בננות, אומר

לי, "אפשר לאכול אחת?"

אמרתי לו, "כן, תאכל,

יאכל".

מה הילדים אומרים?

אמ,

הגדול קצת יותר נלחץ.

הקטנה לא ממש, אה, זיז לה. הייתה עסוקה בטאבלט שלה.

מה שכן הפחיד אותם קצת זה הנשק. היה איזה קונסיליום שלהם

ליד הממ"ד די בהתחלה,

אה,

דיברו בערבית ובן שלי שואל אותי, "הם עכשיו חושבים איך

להתנצל?"

אמרתי לו שכנראה שלא. הם היו אצלי בערך שעתיים.

אמ, בסוף השעתיים האלה אחד מהם סוגר לי

את דלת הממ"ד והם יוצאים.

זהו?

וזהו.