Discussion on War Crimes and Morality
רביב דרוקר הוא שואל אותו אבל למה אתה לא הזכרת את הטבח?
מן הסתם בטון פחות מזועזע משלי ועונה לו יובל אברהם.
כשאתה תעשה סרט על פשעי המלחמה בעזה שלא עשית במשך שלוש שנים, אתה מוזמן
לעשות את השברה הזאת.
אתה רוצה לעשות זה? תעשה סרט שלך. הוא אומר בעצם החזק הוא תמיד
טועה ורע והחלש הוא תמיד צודק וטוב. אז השביעה באוקטובר זה בעצם
החלש, הצודק והטוב קצת שינה את מאזן הכוחות.
אני אגיד לך איפה ההיגיון הזה מעוות.
ההיגיון הזה מתחיל ממשהו מאוד קוסם שאומר החיים של כל
בני האדם קדושים באותה מידה. כדי להציל אדם אחד הרגנו שש מאות
ושש מאות זה יותר מאחד. בסופו של ההיגיון הזה נמצא שההורה
לא צריך להעדיף את הילד שלו כי כל הילדים שווים.
עכשיו, מרגע שההורה לא מעדיף את הילד שלו, אין חברה אנושית, אין שום
מוסר. עכשיו על מחיאות הכפיים זה היה אורגזמה
אנטישמית, זה מה שזה היה. מישהו נתן להם את
העדות של הישראלים נגד עצמם
שתכשיר את האנטישמיות שלהם. אז ההנחה שיש איזה
מוסר כזה שרק המפסקתי.
הזכרת את זה beaucoup יותר טוב ממני.
תגידי אם אתה עושה מזה שורט אז תכניס את הזה שלך, לא את שלי שלך יותר יפה.
קלילה. אני מאשר שורט נוסף לתכנית הזאת.
End of transcript · 201 words
