Political Unity After Recent Conflicts
שנים רבות המערכת הפוליטית שלנו הייתה תקועה בגלל
חרמות ופסילות. השבעה באוקטובר הוכיח לכולנו שאין לנו את
הפריבילגיה להמשיך לתקוע את המדינה במבוי סתום עם ריבה
פנימית אינסופית. ההבדלים בינינו אינם כה גדולים ובוודאי
שבעיני אויבינו אין להם שום משמעות.
המחבלים שרצחו בשבעה באוקטובר בבארי, בנובה ובשדרות לא ראו
הבדלים בינינו. זאת הייתה אמורה להיות קריאת השכמה לחשבון
נפש, לחישוב
מסלול מחדש. זה מה שאני עשיתי. לצערי, כמעט לבדי.
מה עשו לפיד או ליברמן למען המדינה במלחמה?
האם פרישת גנץ ואייזנקוט מקבינט המלחמה הייתה נכונה?
גנץ כבר הודה שזאת הייתה טעות, ובעיקר במבט קדימה.
האם נכון להמשיך בקו של חרמות ופסילות נגד ראש הממשלה ונגד
מפלגות הקואליציה? מה יותר חשוב? להתאחד מול אויבינו או להמשיך
לריב בתוכנו? הגיע הזמן לסיים את עידן החרמות
והפסילות.
End of transcript · 124 words
