Discussion on Israeli-Palestinian Ideology

לצערי אין שיחה על אידיאולוגיה.

בדיוק.

אין שיחה על שום דבר אידיאולוגי כמעט.

עוד מעט תהיה איתנו דר' עינת וילף. היא הקימה מפלגה, היא מדברת על

אידיאולוגיה. מוצא חן, לא מוצא חן, היא מדברת על אידיאולוגיה.

אין כמעט, הכל נורא פרסונלי.

הצטרפת אלינו דר' עינת וילף, שגם השיקה מפלגה חדשה, מפלגת

עוז. איתך אני רוצה לדבר על המדינה הפלסטינית.

את האמנת לחלוטין שצריך להקים פה מדינה

פלסטינית. עוד נותר החלום או לא נותר החלום?

לא רק שלא נותר, בעצם ההבנה היא שכל השיח הזה

הוא שיח של יהודים. כלומר, זה שיח שאנחנו רבים

בינינו ובין עצמנו, הוא בעד, הוא נגד.

מבזבזים על זה הון פוליטי וחברתי ומדיני יקר

כשאין כלה, ובעצם כל ההון שאנחנו מבזבזים על

הדיון המיותר הזה הוא, הוא באמת לא משהו שאנחנו צריכים,

והיום אני מנסחת את זה בצורה הרבה יותר פשוטה.

ביום שבו הערבים בעזה, בשטחי יהודה ושומרון,

ביום שהם ידעו לנסח לעצמם חזון חיובי,

הוא היום שבו נגיע להסדר, כי הטרגדיה שלהם ובעיקר

כתוצאה מזה שלנו ושל רבים בעולם, זה שהם מאורגנים

כולם, למעשה כמעט בלי יוצאים מן הכלל, מאורגנים

סביב חזון לא שמבקש לבנות לעצמם, אלא

שמבקש בראש וראשונה להרוס את מה שהיהודים בנו.

ברור. מדהים. שלא נהיה פה. גם from the river to the sea וגם

שלא תהיה מדינה ליהודים.

זה לצערי הסתירת לחי הכי גדולה. גם אני האמנתי

וחשבתי שזה דבר ש-שאתה רוצה לייחל לו.

בסך הכול, מי לא מייחל לחיים טובים? לילדים, לנכדים,

לחיות בשלום, לא לחיות תחת כל הזמן מתקפות טרור וכולי,

ואז בסוף ההתפכחות היא מאוד כואבת, אבל יש אנשים שמסרבים לפגוש

את המציאות.

זה דבר מאוד מדויק מה שאת אומרת. אנחנו מדברים בינינו לבין עצמנו.

לאיזה מפלגה, אם הייתי יכולה להתחבר, הרי את יודעת שזה קשה לבד לעבור את אחוז

החסימה. נכון צריך לפחות מאה חמישים אלף קולות.

לאיזה מפלגה באופן תאורטי את חוברת היום?

אז מה שהייתי רוצה לעשות ואני עובדת על זה ברגעים אלה, זה ליצור סוג

של פדרציה, ברית של מפלגות חדשות שבעצם

באות לערער את החשיבה הקיימת. אני מאמינה שאחרי מה

שקרה בשבעה באוקטובר אנחנו לא יכולים להישאר עם אותה חשיבה,

לא על שלום, לא על מלחמה, לא על הפלסטינים, לא על היחס שלנו

לעולם, לא על מצב עליית האנטי ציונות במערב.

אנחנו צריכים הבנה לגמרי אחרת של האתגרים שאנחנו עומדים

מולם, ומה שאני מבקשת למצוא בגלל שאחוז החסימה הוא

אכן גבוה ויש גם סוג של קרטל שמנסה למנוע כניסת

כוחות חדשים, זה לראות אם אפשר לחבור עם אנשים חדשים

שמביאים חשיבה עצמאית שונה ויחד איתם

לשבור את הקרטל ולעבור את אחוז החסימה.

כן, אבל בכל זאת, אנשים בסוף הם יצטופפו סביב מפלגות

גדולות. אנשים יגידו זה אלה בחירות מאוד דרמטיות.

אני לא יכול להרשות לעצמי לבזבז את הקול שלי.

אז אני שואלת אותך באופן תאורטי אם לא תצליחי להקים את הפדרציה הזאת, עם מי

מהמפלגות היית מרגישה בנוח עכשיו? שאלה קשה או קלה.

את לא חייבת לענות לי גם.

לא חשוב, אני מעדיפה להביא, אני מעדיפה חשיבה חדשה וגם

הבטחתי לכל מי שתומכים בי. אם אני אגיע לרגע המכריע ואני

אראה שאין מספיק תמיכה שתאפשר לעבור בנחת את אחוז

החסימה, אני אנהג באופן אחראי ולא אבזבז את

הקולות. חבל לי שעדיין יש סוג של תקיעות

סביב כן או לא נתניהו או גוש זה או גוש אחר.

אני באתי להביא משהו אחר.

אין דיבור על אידיאולוגיה, לא מעניין, הכל מאוד אישי, הכל מאוד פרסונלי.

תאמרי לי דר' עינת ו-

וזה מה שאני מנסה לשנות.

כן. אה, היית,

אה, חטפת מהמקום שבאת ממנו בגלל ששינית את הגישה

שלך או

שאנשים רבים התפכחו מהחלום הזה? החלום ושברו.

בסך הכול אצלי התהליך קרה אחרי קריסת קמפ דייוויד והטבח של

האינתיפאדה השנייה. ברור שמה שגיליתי שאחרי השבעה

באוקטובר הרבה יותר אנשים היו מוכנים להקשיב למה שהיה לי להגיד,

כי בסך הכול באתי עם מסרים קשים. באתי עם מסרים שאומרים שאין הבדל

בין עזה לרשות, אין הבדל בין פת-- בין החמאס לפתח

מבחינת המטרה, שלכולם הוא חד וסופר שליהודים

לא תהיה מדינה. הם אולי שונים זה בזה באמצעים, אבל אין הבדל

במטנ-- במטרה, ואחרי השבעה באוקטובר ברור שיותר אנשים

בגלל שהמציאות הייתה כל כך נוראית, היו מוכנים גם להקשיב למסרים שהם

יותר קשים.

דר' עינת וילף תודה רבה לך. תודה.