Interview with a Heroic Figure

אדוני ראש הממשלה.

וואו.

אני כבר מתנצל.

איזה-

ביקשתי עשר פעמים את המזוודות להחליף בגדים לכבוד הפגישה הזאתי.

זה הכבוד. אתה הכבוד. אתה הגיבור. איך

עשית את זה? משהו מדהים.

אנחנו עם של אריות, לא?

כן.

עם תל אביב, לא?

ממש ככה. עם של-

אני, אני צופה בך הרבה.

אתה יודע מה? אני צופה בך ואני רואה אריה.

תודה.

אני רואה גיבור גדול ו... וואו, זה ממנו?

זה ממנו, כן.

ממנו.

לצערי לא הצלחנו להפיח את נשמתו נראה לי, אבל, אה,

ייקח לו זמן להתאושש.

וואו.

תשמע, אתה מדהים.

תודה.

אתה מדהים.

תודה.

רגע זה, זו המשפחה?

כן.

זה תראה, מי זה מי?

אשתי מיטל.

שלום מיטל, שלום לך.

נועה, הבת שלי.

שלום נועה.

שלום.

ואת?

עמית.

עמית.

עוד אחת?

כן, יש לי עוד.

אה יש עוד.

הם לא פה, הם בבית.

פשוט לא יאומן מה שאתה עשית, אתה יודע? פשוט לא יאומן.

אתה הצלת

לא רק את כל נוסעי המטוס, אתה לא יודע גם מה היה קורה איתו.

אנחנו לא יודעים מה היה קורה.

אנחנו לא יודעים. כן, אני, אני מדמיין שאם היינו נכנסים לשמי

הארץ זה לא היה טוב. אני חושב שהיינו ב-בגבול.

כן, הייתם קרובים.

לפי הזמן.

הייתם קרובים.

היינו קרובים. היה איזה שעה ומשהו לנחיתה, שעה ועשר דקות אם אני לא טועה,

וזה היה ב-- ממש קרוב.

ואיך אתה הבנת את זה? איך אתה הבנת?

מישהי צרחה. קודם כל נכבה האור.

בוא, בוא שב, בוא שב. תשבו, תשב ספר. כן, ספר

לי.