Testimony of Violence in Conflict

דורה היה כפר, היה כפר עשיר,

בתים יפים,

גרים כמו אירופאים, אתה יודע,

וגם הנשים היו לבושות ויפה ובאמת היה כפר אה...

אחד אנס שמה איזה ילדה בת שש עשרה, משהו כזה,

אתה מבין? אבל זה מכוער מאוד היה. היה לנו בחור אחד, הוא

נפטר, בוא, היה פרא אדם. הוא לקח פשוט מאוד

ורצח אותם בתוך המכלאות.

בתוך המכלאות הם היו במכלאות,

אתה יודע, חוטי ברזל כאלה, עגולים כאלה, אספו כל הגברים.

הם יושבים שמה, כל העם על הרצפה ובא מישהו

ו-ולוקח

אה את המקלע ומתחיל זה, מ-מ-מחליף מחסנית.

מה אתה חושב זה?

אבל אנחנו לא היינו כאלה. הוא היה יוצא דופן, הבחור

הזה. כן, מה שהוא עשה.

והשתיקו את הדבר הזה. והיו חבר'ה שלקחו את הלוויורים

ורדפו אחרי חבר'ה ושרפו אותם. זה היה משהו זוועתי

וזה אסור לספר. אני לא אדבר על זה, כי זה,

זה יכול להיות סקנדל שלם מהעניין הזה.

אני לא רוצה לדבר על זה וזהו. השלושה ארבעה

חודשים הראשונים הייתי רוצח.

מה זה אומר?

אני לא לקחתי שבויים.

בזמן מ-מקרב, אם מישהו הרים ידיים, משהו כזה, לא

לקחתי שבויים.

זה-זה זעזע אותי עד כדי כך שלא יכולתי לעבור

לסדר היום. אם היה עומד-עומדת כיתה של

זה עם ידיים למעלה, אז באותו יום הייתי רואה אותי,

הייתי קוצר את כולם. עד כדי כך.

כמה אתה חושב אנשים הרגת ככה?

לא ספרתי.

אני לא יכול לדעת, בחיי. היה לי, היה לי מקלע

עם מאתיים חמישים כדורים

ותראה, יריתי, נלחמתי, כולם. אני לא יכול לספור.