קמפיין אבו יאיר והפשיעה בחברה הערבית: ביקורת על נתניהו והאופוזיציה

מרחבא, מרחבא, יהההלה. אתם בטח, אה, שואלים את עצמכם את מי אני מברך ככה בצהלות בערבית בפתח התוכנית. מה, מה זאת אומרת את מי? את אבו יאיר. לא, לא. לא את יאיר גולן, לא את יאיר לפיד, את אבו יאיר המקורי, ראש הממשלה שלנו שאין עוד מלבדו, מר בנימין אבו יאיר נתניהו. תגידו, אתם זוכרים את זה?

עכשיו עברתי ב, באר. הצעירים היו שם ברחוב מנפנפים, אומרים אבו יאיר, אבו יאיר, אבו יאיר. זה הם מבינים, הם יודעים שזה אמיתי.

אבו יאיר, אבו יאיר. בטח זוכרים. מה זאת אומרת זוכרים? זוכרים טוב, טוב.

קמפיין אבו יאיר המהולל, הקמפיין שבמסגרתו החל תהליך ההכשרה של מנסור עבאס להצטרפות לממשלת ימין. התהליך שהביא לכך שהשופרות לצד נתניהו קראו למנסור עבאס לא פחות ממנהיג שמקדים את זמנו, שהביאו את מקורבי נתניהו לכתוב מאמרים שכותרתם "הגיעה העת להושיט יד אל הערבים" מפרי עטו של נתן אשל.

מה זאת אומרת להושיט יד? הוא הגדיל ואמר שהגיע הזמן שהם, הם הערבים, ייקחו חלק בהנהגת המדינה. עכשיו באמת, למה אני מבלבלת לכם את הראש עם דברים מהעבר שעבר זמנם בטל קורבנם?

כי הרי אין דבר כזה יותר לקחת בחשבון את הערבים, בטח לא אחרי השבעה באוקטובר. הערבים זה פויה.

הערבים זה אויב. זה גוש השינוי שהולך להביא לנו על הרأس את הערבים האלה עוד הפעם ולהקים איתם ממשלה.

זה הם הבוגדים האלה. אנחנו בשלטון לא חושבים בכלל על הערבים.

אממה, אז התעורר לו נתניהו היום בבוקר וכנראה חלם בערבית ופתאום הוא התחיל לצייץ בערבית. ומה הוא אומר שם בערבית? שפת האויב, כן? "נכה באגרוף ברזל בארגוני הפשיעה בחברה הערבית. על החתום, אבו יאיר".

על החתום זו תוספת שלי, כן. עכשיו, מה יש להגיד על זה? באמת.

סבאח אל ח'יר, עמי אבו יאיר. איפה היית בארבע השנים האחרונות? אחרי תשע מאות שישים נרצחים בחברה הערבית. האמת שאותי, אני, לוסי באופן אישי, אותי באופן אישי, הקמפיין הזה די הפיל אותי מהכיסא. למה? כי בפעם האחרונה שמכונת הרעל שלך החליטה ליפול עליי הייתה בעקבות סרטון האינשאללה שהוצאתם אתם מהקשרו.

שבוע הגיעו אל הכנסת משפחות שכולות ערביות.

כן, יש כאלה, כאלה שאיבדו את ילדיהם בטרור, הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. ומה היה לשתי הנשים שומרות המסורת האלה להגיד למשפחות שהילדים שלהם נרצחו? או.

אז הגברת גוטליב עברה מאחוריהם וצעקה "תתפרקו מהנשק!" והגברת שרונה מלך הצדיקה הגדילה בתמיכתה וקראה להם מחבלים.

ממ, זוכרים את ההקשר? זה היה הקשר להזכיר לכם לכל קמפיין אבו יאיר, הפשיעה בחברה הערבית, שבעקבותיה אמרתי שהערבים יצאו להצביע בהמוניהם.

אינשאללה. עכשיו, עזוב שאנשיך ותומכיך הפכו את חיי לגיהינום במשך חודש והגיעו לאיים עליי עד לפתח ביתי.

זה שאתה עכשיו חוזר לקול הערבי ואשכרה מבקש מהאזרח הערבי להצביע לך זה שיא השיאים. עכשיו זה ברור לי גם שבעוד שנייה וחצי כל השופרות שלך יתחילו לשפרר את המסר של עד כמה המצב בחברה הערבית הוא גרוע ושחייב לטפל בפשיעה המשתוללת שם. מה זאת אומרת לטפל?

הרי הערבים הם אזרחי המדינה הזאת, נכון, מר אבו יאיר?

טוב, אנחנו רגילים שאתה חושב שהאזרחים הם מטומטמים ועכשיו פשוט גם האזרחים הערבים מצטרפים לחבורה.

פשוט כשחסרים מנדטים נו, למי פונים? אה, לערבים.

וזה בדיוק העניין. העניין הוא שהכעס הוא לא עליך, מר אבו יאיר.

הכעס הוא על ראשי גוש השינוי, שמה יקרה בעקבותיך עכשיו הם יגלו מחדש את השפה הערבית ויתחילו לצייץ בערבית. כי מה הקטע? עולם כמנהגו נוהג ושוב הטוענים לכתר ההנהגה, לכתר השינוי, נמצאים צעד וחצי אחרי נתניהו ומחכים שהוא ייתן את האישור להכשיב את האזרחים הערבים כפרטנר. ועכשיו אחרי חותמת הכשרות של נתניהו בטח נשמע אתכם

סוף סוף מתייחסים לאזרחים הערבים בקמפיין שלכם, פחדנים.

פחדנים. האמת שלא כולכם. יש אחד שיקבל ח"ח על עמוד השדרה והאומץ המנהיגותי שהוא גילה, וזה יואב סגלוביץ.

והאמת שהוא הקדים את נתניהו וגם אתכם. ולאבו יאיר יש לי דבר אחד להגיד.

אם ירצה השם הערבים יצאו להצביע, איך אמרת? למי שיכה באגרוף ברזל בארגוני הפשיעה בחברה הערבית.

וחוששני, אפס, שזה לא יהיה למי ששם את בן גביר בפעם האחרונה כשר לביטחון לאומי.

תזכיר לי מי זה היה, בנימין נתניהו או אבו יאיר?

תעלומה.